וסת המידות

kabala

וסת המידות

שעות פנאי זה כיף, אך יותר מידי זה כבר משעמם.

לקבל מתנה זה כיף, אך יותר מידי מתנות מוציאות את הריגוש מהקבלה.

גם לאכול זה כיף, אך יותר מידי, גם ממזון איכותי,  יוביל למצב גופני ירוד ורגרסיה במצב הבריאותי והנפשי בדיוק כמו הגזמה בביצוע פעילות גופנית.

אם כן הבריאה מכילה בתוכה את טוהר המידות. אותו "טוהר" משתמש ברגשות שלנו על מנת להביע ולשדר לנו שביעות רצון  או חוסר שביעות רצון. הרגשות שלנו מתפקדים כ"וסת מידות" בכול היבט בחיינו ושייכות למנגנון ההישרדות הניתן לכול בעל חיים ע"פ האדמה. ללא אותה תשדורת רגשית נועדו החיים,באשר הם, לאבדון.

תפקוד אותו מנגנון, אמנם, דומה בין חיה אחת לאחרת אך מכיוון שאין שני גופים זהים בעולמינו מותאם המנגנון ספציפית לגוף בו הוא נמצא.

על כן היחיד שיכול לקבוע "כמה? " הוא אני בלבד וברגע שאני בוחר להתעלם מ"וסת המידות" יוצאים החיים מהאיזון הטבעי המוכתב על ידי רגשות וקרוב היום בו יכו בנו תופעות לוואי שונות, בין אם בביטוי נפשי ובין אם ביטוי פיזי מוחשי. כיום אנו יודעים שהרגש והגוף פועלים כאחד, וכשאחד מהם יוצא מאיזון, גם שותפו ייצא.

כשמדברים על מזון, "וסת המידות" הוא זה שיקבע מתי אנו שבעים והאם אכלנו מספיק או יותר מידי. התחושות והתופעות שילוו אותנו בזמן שאחרי הארוחה יהיו ביטוי של רמת המשמעת שיש בין מנגנון המוח (הרשות השופטת) ובין הגוף (הרשות המבצעת).

למעשה, רוב התחלואות של האדם מגיעות ממצב בו אין אנו ממושמעים למוצא רגשותינו ומעדיפים להישמע לקולות חיצוניים הקוראים לנו לאכול בזמן מסוים ומזונות מסוימים. לעתים קרובות אותם קולות חיצוניים, שאין אנו מכירים באמת, מובילים אותנו לחריגה מהאיזון הטבעי בו אנו צריכים להיות על ידי גירוי חושים שונים והקניית מידע מוטעה. הבעיה נעוצה באורך החיים המערבי שבו את תפקיד ההורים המחנכים מקבלים אמצעי התקשורת. אותם ערוצי מידע בהם פועלים, ללא שאת, אנשים שכול מהותם בעולם היא צבירת מרשרשים. יתר על כן גם את ההורים שלנו חינכו ערוצי התקשורת ואנחנו,דור שני ,שלישי, לחינוך דיגיטלי תועים ככבשים וחוצים יבשות בחיפוש אחר האמת ומקורות מידע מהימנים בעוד שבתוכנו זועקות רגשותינו ותחושותינו אל תשומת ליבנו ואנו, במקום לחפש את האמת במחוזות נפשנו, הולכים שולל אחר אמיתות מזויפות מעשה ידי אדם והרי אדם אחד אינו יכול לקבוע מידותיו של אחר, בפרת אם הוא בעצמו מובל על ידי אינטרסים חומריים.

האם חג מסוים הוא סיבה לבגוד בקרובים לליבך?  בוודאי שלא. אז למה חג הוא סיבה לבגידה בגופך?

רק ליישר קו: אין חג, מועד או זמן מסוים הנחשב טוב לאכילה מופרזת מכל הבא ליד כשם שאין זמן טוב לגנוב סוכרייה מעולל.

אל תפריעו לוסת המידות

כל עוד בריאותכם תקינה ואינכם חולים או עוברים טיפולים או לוקחים תרופות המשפיעות על התיאבון, אל תפריעו לוסת המידות. איך מפריעים לו?

קפאין למשל מעכב תאבון וידוע כמאיץ את חילוף החומרים. למה לעכב את התיאבון? אם הוסת אומר לאכול כמובן שצריך לאכול ומי אנחנו בכלל שנאיץ או נעכב את חילוף החומרים הנקבע מראש על ידי טבע הבריאה ועוד באמצעים מלאכותיים? מן הסתם לשתות קפה בבוקר על מנת להאיץ יציאות זה טעות יסודית שאינה עולה בקנה אחד עם בריאות תקינה. כאמור,  היחידי שיודע מתי בדיוק לפעול הוא הגוף שלכם.

דוגמה נוספת היא אפנת התרסיסים והפאצ'ים המאופיינת בספיגת חומרים (גם אם הם טבעיים) המשפיעים על וסת המידות. לא משנה מה החומר הנספג, כל עוד הוא מערער את פעילות הרגשות שלנו הוא אינו ראוי לשימוש על גוף חי. לא משנה מהו המחקר המוצג ליד המוצר המצביע על יעילותו. קחו בחשבון שתמיד, אבל תמיד, הגברת חילוף חמרים דרך קיצורי דרך הנה קיצור דרך אל הרופא.

תרופות פסיכיאטריות, ריטלין ודומיהן (כלל חומרים טבעיים) אינם ראויים למאכל אדם והנן קיצור דרך יקר מאוד לתרגול ואימון סיזיפי בהפרעות נפשיות שכן בסופו של יום אנו משלמים בבריאותינו. נשגב מבינתי איך אושרו תרופות מסוג זה לשימוש ועוד אצל ילדים. במשך התקופה בה אני מטפל נחשפתי לאין ספור נערים מתבגרים המטופלים בתרופות כאלו על מנת להתמודד עם עומס בלימודים. לעיתים קרובות אותם נערים דיווחו על חוסר תיאבון שנע בין 6-10 שעות!  איך גוף נערי אמור להתבגר, להתחזק ולהיות הפוטנציאל האדיר שנקבע לו מראש על פני האדמה, לא על ידי הפסיכיאטר, לא על ידי שום אדם(!!!) אלא על ידי הטבע בלבד. ככה זה כשפרחחים עם חלוקים משחקים אותה אלוקים.

שיטת ה"שיח הפנימי" נועדה בראש ובראשונה לאפשר קשר וקשב חזק במיוחד בין "הרשות השופטת" דהיינו המוח שלנו אשר משדר רגשות, אותו אגף שמורה לנו מתי לפעול ומתי לא, לבין ה"רשות המבצעת" דהיינו הגוף שלנו. המוח מראה לנו מתי המודיעין שלנו לקוי למשל: אם אני מריח ניחוחות של אוכל ונתקף רעב למרות שכבר אכלתי המודיעין שלי לקוי ויש לחקור את מקור ההטעיה. כשאני אוכל מתוך לחץ, שעמום או דיכאון המודיעין שלנו לקוי או חמור מכך: המודיעין טוב אך הרשות המבצעת מחליטה בעצמה לפעול כנגד עצת המוח. זוהי טעות אסטרטגית כל כך נפוצה עד שרובינו הפכו אותה לנורמה ברמה היומיומית. אם היינו מנהלים כך מדינה סביר להניח שלא היינו שורדים במציאות של היום.

קו התקשורת שלנו מטונף

כשקו התקשורת בין הרשויות אינו מבודד היטב מהפרעות חיצוניות כל ציפור שתתיישב עליו תפריע לזרימת המידע. לחות, רוחות, פסולת ואבק יפריעו גם הם וישבשו את המסרים. הפרעות אלו משולות לכול אותן חומרים מרוכזים, מעובדים, מלאכותיים ולגירויים חיצוניים (ריח, צפייה) המשפיעים על הרגשות האמתיים שלנו אותם חייבים לחשוף ולטפל בהם בצורה כנה. רק התמודדות אמתית וטבעית מול רגשותינו תביא לנו את התוצאה הרצויה בבריאות שלימה. אל נפריע להן ונשבשן באמצעים חיצוניים ומלאכותיים. גופכם אינו מעבדת ניסוי!

על ידי אכילת מזונות "נקיים" בעלי ערך תזונתי יעיל ומתאים ופעילות גופנית מותאמת נוכל להבריק את קו התקשורת וכך תיחשף בפנינו האמת המעודדת שההיגיון כבר מצוי בתוכנו, לא אצל האיש עם החלוק, לא בהודו ולא על ראש ההר הגבוה.

בריאות שלימה

 

טל זיידמן

 

 

 

 WILD VEGAN – JOIN THE HUMAN REVOLUTION

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s